כולנו מודעים לאלימות פיזית בין בני זוג, וכך גם לאלימות מינית ולאלימות נפשית

אך ישנה אלימות לא פחות גרועה, ולעיתים אף יותר, והיא האלימות הכלכלית

אלימות זו מתגלה במקרים בהם אחד מבני הזוג שולט על הנכסים הכספיים של בני הזוג, ובן זוגו תלוי בו כלכלית. במקרים כאלה יכול בן הזוג השולט "לסגור את הברז" ובכך להעמיד את בן זוגו (ולעיתים אף את ילדיו) במצב של ירידה דרסטית ברמת החיים, ובעיה קיומית יומיומית, אשר משפיעה על כל מהלך החיים
אנו נתקלים במקרים כאלו כאשר הבעל הינו איש עסקים מצליח, בעל חברות, כספים ונכסים, והאשה עקרת בית, אינה מעורבת כלל בעסקיו של בעלה, ובמשך כל השנים סומכת עליו שידאג לה כלכלית. ואכן כל עוד חיי הנישואין עולים יפה אין כל בעיה, הבעל מפקיד לחשבון כספים בסכומים גבוהים, האשה מושכת כספים על פי רצונה, היא והילדים חיים ברמת חיים גבוהה, בבית מפואר, ודבר לא חסר
ברגע הראשון שחל משבר בין בני הזוג, ועל מנת להפעיל לחץ על האשה במסגרת הליך הגירושין, יכול הבעל לשנות את כל אורח החיים במחי יד. הוא יכול להפסיק להפקיד כספים לחשבון, ובכך משאיר את אשתו ללא יכולת כלכלית כלל. והאשה מוצאת את עצמה מתחננת לכסף על מנת שתוכל להמשיך להתקיים ולקיים את ילדיה, והדבר גורם לשיבוש מוחלט של החיים להם היתה רגילה. לעיתים הבעל עוזב את הבית, והאשה כמובן אינה יכולה להחזיק בית גדול מכספים שאין לה
הפתרון הראשון הוא כמובן לפנות לבית המשפט בתביעת מזונות, ובבקשה דחופה למזונות זמניים. הבעיה הינה שלמרות שמזונות זמניים הוא הליך מהיר יחסית, גם הליך זה לוקח זמן. בעיה נוספת הינה שבית המשפט בשלב זה לא תמיד יודע ויכול לדעת מה באמת יכולתו הכלכלית של הבעל, מהי רמת החיים, ובמקרים רבים פוסק סכומים נמוכים מאלה שהאשה והילדים הורגלו לה
אנחנו מייצגים אשה שבמשך כל חייה היתה עקרת בית. בני הזוג משתייכים לעשירון העליון, הבעל הינו איש עסקים ידוע, ובני הזוג חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. הנוהג היה שהאשה מושכת מהחשבון המשותף כפי רצונה וכאשר החשבון היה נכנס ליתרת חובה הבעל היה מכסה. לאחר פרוץ ההליכים, הבעל הפסיק להפקיד כספים לחשבון המשותף, ביטל בטחונות שהיו בבנק, והבנק לא אישר לה למשוך כספים. אנו פנינו לבית המשפט בבקשה בהולה בנושא מזונות ובית המשפט (כב' השופט אריאל בן ארי) קבע כדלקמן: "…ייטיב המשיב עשות אם ישיב את המצב לקדמותו ללא דיחוי. כבר הבעתי דעתי במספר החלטות ופס"ד כי "אמברגו" כלכלי אינו חמור פחות מאלימות מילולית, פעמים שפגיעתו קשה אף יותר"

כיצד להמנע מאלימות כלכלית וכיצד להלחם בה
חשוב שהאשה תהיה שותפה לעניינים הכלכליים של המשפחה. שתדע היכן ישנם חשבונות בנק משותפים או ע"ש הבעל, מהי השתכרותו של הבעל, איזה סכומים הוא מפקיד וכדומה

לדאוג שהחשבונות יהיו משותפים. ואם ישנם חשבונות ע"ש הבעל בלבד, לדרוש שגם יהיה חשבון ע"ש האשה ושיחסך בו סכום משמעותי שיהיה כבטחון לשעת הצורך

כאשר האשה חשה שהמצב לא כתמול שלשום ושבני הזוג נמצאים לפני סכסוך שתצלם את כל המסמכים הנמצאים בבית הקשורים לחשבונות ולזכויות שע"ש הבעל. מסמכים אלו יועלמו במהירות מיד עם פרוץ הסכסוך ואז יהיה קשה מאוד להשיגם

אם ישנו חשש שהבעל יעלים כספים, לתת הוראה לפיה לא תאושר משיכה בחשבון אלא בשתי חתימות בלבד (יש לקחת בחשבון שפעולה כזו למעשה "משתקת" את הפעילות בחשבון, אולם מצד שני מונעת הברחות והעלמות)

לפנות לבית המשפט כמה שיותר מהר בתביעת מזונות ולאחר מכן בבקשה לפסיקת מזונות זמניים, להכין בקשות רציניות וממוסמכות ולהוכיח בהם את יכולתו הכלכלית של הבעל ואת האלימות הכלכלית

לסיכום
אשה שאינה עובדת ואינה משתכרת וכל כלכלתה תלויה בבעל, ובנוסף היא אינה מעורבת בעניינים הכספים של הבית – חשופה לאלימות כלכלית. חשוב מאוד גם שכל עוד הנישואין עולים יפה, שהאשה לא "תטמון את ראשה בחול", שתהיה שותפה לעניינם הכלכליים של הבית, תדאג שהחשבונות יהיו משותפים, ואם ישנם חשבונות ע"ש הבעל, שתדאג שיהיו כספים גם בחשבונות על שמה בלבד. לא להגיע למצב של תלות כלכלית מוחלטת בבעל