משרד עו"ד דיבון קיים כבר 30 שנה. במהלך שנים אלו טיפלנו באלפי תיקי גירושין , ונראה לנו שכבר ראינו ושמענו הכל… מתוך נסיון זה להלן כמה תובנות ותשובות לשאלות נפוצות בענייני הגירושין.
אין גיל לגירושין – על פי נסיון של 30 שנה במשרד, בני זוג מתגרשים "בכל גילאים" – טיפלנו בגירושין של קשישים בני 70 שנה, ואף יותר! ישנם זוגות צעירים אשר מבינים כבר עם תחילת הנישואין שזה לא הולך טוב, ופונים להתגרש מתוך רצון לחיים טובים יותר.
פונים אלינו אנשים שיש להם ילדים קטנים, אולם הדבר לא גורם להם להשלים עם נישואין לא טובים. (בתקופה זו יש הרבה סיפורי "בגידות" המובילים לגירושין). פונים אלינו אנשים מבוגרים יותר אשר הילדים כבר גדולים ויצאו מהבית, וכעת הם מרגישים שעליהם להשקיע בעצמם והקריבו די שנים עבור הילדים, ולכן מחליטים להתגרש. ויש גם זוגות מבוגרים יותר שלא מעוניינים להזדקן ביחד.
אנו סוברים כי עם השנים ישנה עליה במספר הגירושין: הן משום שהגישה היום ליברלית יותר
לגבי גירושין, ופחות מפחיד לעשות את הצעד הזה, והן משום שערך חיי הנישואין ירד ובני הזוג פחות נכונים להשקיע כדי לשקם ולתקן.
אולי מפתיע, אבל מתברר שגם אנשים שחלו במחלות קשות, פונים להתגרש, מתוך רצון לסיים את חייהם בשקט, ללא בן הזוג אותו אולי יכלו לסבול כשהיו בריאים, אולם אינם יכולים לסבלו יותר כשהם חולים וכל דקה נעשית יקרה יותר.
אין "מגזריות" בגירושין. גם דתיים לאומיים מתגרשים, וגם אנשים חרדים. נכון שבחוגים אלה אחוז הגירושין הינו נמוך יותר.
נסיון לא מוצלח לשלום בית הוא הבאת ילדים לעולם – לרוב, ילדים לא פותרים בעיות בזוגיות, ויש מקרים בהם הולדת ילדים אינה מקרבת בין בני הזוג אלא להיפך. זה גם מקשה יותר להתגרש אחר כך.
ישנה חשיבות רבה לתמיכה המתקבלת מהמשפחה – אדם שמתגרש זקוק למערכת תמיכתית רחבה. הבית שלו מתפרק, וישנה "חזרה" למשפחה הגרעינית. התמיכה הדרושה היא קודם כל נפשית, אבל דרושה גם תמיכה כלכלית (שכן גירושין אינם עסק "כלכלי").
מנסיוננו אנו סבורים שיש להשתדל לשקם חיי הנישואין שיש להם "סיכוי", אולם אם זה לא מצליח.
"אנו נשארים יחדיו בגלל הילדים" – טיעון מופרך לחלוטין. ילדים סובלים במערכת נישואין לקויה. איש אינו יוצא נשכר מהמשך נישואין אומללים!