כאשר בני זוג נמצאים בהליך בתחום דיני משפחה (בדרך כלל בהליך גירושין) יש לאבחן בין שני מאפיינים חשובים:
מה הוא הדין שחל על הצדדים: החוק האזרחי או הדין הדתי.
מי הערכאה המוסמכת: בית המשפט האזרחי או בית הדין הרבני.
שני המאפיינים הנ"ל אינם קשורים בהכרח זה בזה היינו: אפשר שהערכאה שתדון בתיק הינה ערכאה אזרחית (בית המשפט), אך הדין שבית המשפט יחיל – יהיה הדין הדתי (דין תורה, כגון דיני מזונות).
והפוך: אפשר שהערכאה שתדון תהיה ערכאה דתית ( בית דין רבני ) אך הדין שבית הדין יחיל – יהיה הדין האזרחי. (כמתחייב מהלכת בבלי המפורסמת).
ישנה חשיבות רבה מאוד לפרמטרים הללו. כמעט בכל מקרה ישנה עדיפות לצד מסוים להופיע בפני הערכאה הדתית ואילו לבן זוגו ישנה עדיפות להופיע בפני הערכאה האזרחית.
הערכאה בה נדון התיק "נבחרת" בתחילת הדיון – ולאחר מכן כמעט שלא ניתן לשנות את מקום ההתדיינות. הדרך שבה נבחר מקום הדיון (בבית הדין הרבני או בבית המשפט) נעשה באמצעות "תפיסה" היינו – מי הראשון שהגיש תביעה!! (כמובן בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים).
בשיטת המשפט בישראל ישנה חשיבות רבה ל"קבע" את הסמכות בערכאה שתהיה מתאימה יותר לאינטרסים של אחד הצדדים ולכן תפקידו של עורך דין גירושין הינה לאבחן במהירות מה הן נקודות המחלוקת העיקריות בתיק, ו"לתפוס" במהירות את הסמכות. כמובן שעורך הדין שכנגד ינסה, אף הוא, לנתח את התיק שנדון והוא ככול הנראה יעדיף "לתפוס" את הסמכות בערכאה המקבילה.
לדוגמא: בני הזוג רינה ושחר נמצאים במשבר בזוגיות ופניהם לגירושין. בנסיבות העניין, האינטרסים של רינה יבואו לידי ביטוי בבית המשפט לענייני משפחה – ושם ידה תהיה על העליונה, ואילו האינטרסים של שחר יבואו לידי ביטוי בביה"ד הרבני – ושם ידו תהיה על העליונה.
רינה תעשה ככול יכולתה בכדי להקדים את תביעותיה ל בית משפט לענייני משפחה, ואילו שחר יעשה ככול יכולתו בכדי להקדים את תביעותיו לביה"ד הרבני.
הערת אזהרה:הנחת היסוד לפיה ערכאת ביהמ"ש לענייני משפחה עדיפה לאישה לעומת ביה"ד הרבני אשר עדיף לגבר, אינה תמיד נכונה, ויתכנו מצבים בהם עדיף לאישה לפנות לביה"ד הרבני, ויש לבחון כל מקרה לגופו.
כאמור, מרגע שהסמכות "נתפסה" באחת הערכאות (בבית הדין הרבני או בבית המשפט) אזי העניין ימשיך ויידון באותה הערכאה ולא ניתן יהיה לשנות את ערכאה הדיון אלא בנסיבות ייחודיות ומיוחדות.
ישנה חשיבות רבה להיוועץ עם עורך דין מנוסה בכדי להספיק "ולתפוס" את הסמכות בערכאה הנכונה על פי הערכאה שבה יבואו לידי ביטוי האינטרסים הפרטיקולאריים של הלקוח.