הלכת השיתוף נובעת מהסכם משתמע בין בני זוג. לפיו: הם הסכימו להיות שותפים שווים ברכוש, אותו צברו במהלך חייהם המשותפים.
ההסכם משתמע מנסיבות חייהם המשותפים השאלה: אם במקרה מסוים קיים הסכם שיתוף, ושאלת היקפו של הרכוש הנכלל בשיתוף – היא שאלה שבעובדה. שתוכרע על פי נסיבות ספציפיות.
מדובר בשיתוף קנייני היוצר בעלות משותפת בנכסים.
הלכת וחזקת השיתוף מוחלות- כעיקרון- על בני זוג שנישאו עד ליום 1.1.74 (ביחס לבני זוג שנישאו לאחר מכן, חל הסדר "איזון משאבים" שנקבע בחוק "יחסי ממון בין בני- זוג").

חזקת השיתוף

כאשר בני זוג מנהלים אורח חיים תקין והתנהגותם מגלה מאמץ משותף, קמה חזקה שהרכוש אשר נצבר במהלך הקשר הוא בבעלות משותפת. וזאת כל עוד אין הסכם הקובע אחרת.
התנאים להחלת חזקת השיתוף:
א. חיי משפחה תקינים.
ב. מאמץ משותף.

בעבר על מנת שתקום החזקה היה נדרש להוכיח הרמוניה בין בני הזוג. כיום די בכך שלא היה קרע של ממש, ומרכז הכובד עבר לתנאי השני של: "מאמץ משותף".

מהו "מאמץ משותף"?

יש צורך בקיום מאמץ משותף של שני בני הזוג – כל אחד בדרכו שלו וניהול קופה רעיונית משותפת, אשר מתוכה התאפשרה צבירת הרכוש. (לא נדרשת קופת חיסכון פיזית, או תוכנית חיסכון, די בכך שצברו כספים או זכויות או נרכש נכס ע"ש מי מבני הזוג).
"מאמץ משותף" הכוונה: שני בני הזוג תורמים את חלקם כל אחד לפי יכולתו.
קיום מאמץ משותף אינו מחייב בהכרח תרומה כספית של כל אחד מבני הזוג.
מאמץ משותף קיים גם אם אחד מבני הזוג עובד והשני משקיע בטיפוח הבית ובטיפול בילדים.(לרוב- האישה).
היקף החזקה:חזקת השיתוף חלה גם על נכסים "עסקיים" ולא רק על נכסים
"משפחתיים" (אצל ידועים בציבור המצב שונה). יתכנו מקרים בהם היא תוחל גם על נכסים שנרכשו לפני הנישואין או נתקבלו במתנה או בירושה. ביהמ"ש יטה להרחיב את "חזקת השיתוף" ולהחילה גם על דירת מגורים שנרכשה קודם לנישואין.וזאת בהתאם לפרמטרים שונים (תקופת המגורים בדירה, השקעות שהושקעו בה, כוונת הצדדים ועוד). עניין זה מורכב ותלוי נסיבות, ויש לבחון כל מקרה לגופו.