כאשר לבני הזוג המתגרשים יש ילדים, והם אינם מצליחים להגיע ביניהם להסכמות בדבר משמורת או הסדרי ראיה , בית המשפט מפנה אותם ללשכה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם (לפי מקום מגורי הילדים) לצורך קבלת תסקיר סעד. בתסקיר יבקש ביהמ"ש פירוט בדבר חיי הנישואין, הסיבות למשבר בין ההורים, מצבם של הילדים, והמלצות על משמורת והסדרי ראיה.
את התסקיר עורך פקיד/ת סעד העובד/ת בלשכה ולאחר ששוחח עם שני ההורים (בד"כ בנפרד), ולאחר שבדק את מצב הילדים לעיתים ע"י ביקור בית, לעיתים ע"י הזמנת הילדים אליהם ולעיתים ע"י קבלת דיווח מהמורה/גננת או גורמים המטפלים בילדים.
ההמלצות בתסקיר אינן מחייבות, וביהמ"ש מחליט אם לאמצן או לדחותן, בד"כ לאחר שביקש וקיבל את תגובות שני הצדדים לתסקיר. במרבית המקרים ביהמ"ש נוטה לאמץ את המלצת פקה"ס.
ישנה בעיה של עומס רב על הלשכות לשירותים חברתיים, וחוסר בפקידי סעד, דבר הגורם לעיתים להימשכות זמן רב עד שפקיד סעד נשלח לטיפול במשפחה, לעבודה פחות מעמיקה של פקידי הסעד, ולחוסר סבלנות כלפי ההורים.
תסקיר ומקומו בתהליך הגירושין
תסקיר הוא מסמך הנכתב על ידי רשויות הרווחה לאחר שבית המשפט החליט למנותן אותן לכך. תפקידו של התסקיר הוא לתת לשופט במשפט הגירושין תמונת מצב על המשפחה המצויה בסכסוך, על תפקודם של ההורים ועל יחסי המשפחה. במקרים סבוכים התסקיר אמור לאתר נקודות בעייתיות, אם יש כאלה, הזקוקות להתערבות טיפולית או להגנה יתרה על מי מבני הבית המצוי בסיכון.
יש לציין כי התסקיר אמור לשקף את תפקודה של משפחה ואת היחסים בין כל הורה לילדיו.
מי רשאי לכתוב תסקיר?
הגוף הממונה על כך הוא המחלקה לשירותים חברתיים וקהילתיים בקהילה שבה גרה המשפחה. את התסקיר עורך פקיד סעד לסדרי דין. הנושא בתפקיד זה הוא עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת בה מונה להיות פקיד סעד. פקיד הסעד חייב להציג את התסקיר שכתב גם בפני פקיד הסעד המחוזי.
הליכי התסקיר
פקיד הסעד לסדרי דין יוצר קשר עם המשפחה המצויה בהליכי גירושין. הוא משוחח עם האב ועם האם (ביחד או בנפרד – על פי שיקול דעתו), שואל אותם כיצד הכירו, כיצד התנהלו נישואיהם, כיצד נולדו ילדיהם, מעט על כל אחד מן הילדים, וכיצד החל הסכסוך ביניהם. הטיעונים של כל אחד מן הצדדים נרשמים ומתועדים בתסקיר. כמו כן, פקיד הסעד משוחח עם הילדים (בדרך כלל עם כל ילד בנפרד) ומבקר בבית המשפחה. הביקור מתואם מראש עם בני הבית, ורק במקרים שיש חשד לניצול של הילדים או לפגיעה בהם ייערך בבית המשפחה ביקור פתע.
במהלך הביקור פקיד הסעד משוחח עם בני הבית ולאחר מכן יתאר את התנהלותם כמו מתוך תצפית. כמו כן, הפקיד אוסף מידע על הילדים או על הקשר עם הוריהם ממסגרות החינוך, מיועצת בית הספר, ממטפלים – אם יש כאלה לילדים, ורושם גם את התרשמותם של אלה בתסקיר.
מבנה התסקיר
התסקיר מתאר בקצרה את כל אחד מההורים ומן הילדים תיאור כללי: גילו, עיסוקו ומסריו לפקיד הסעד כפי שנאמרו לו במהלך היכרותו עם המשפחה. לאחר מכן הוא מתאר את תפקודו של כל הורה כפי שהשתקף מן המפגשים המשותפים הורה-ילד. לבסוף נכתב סיכום בו מציין פקיד הסעד את התרשמותו, ולאחר סעיף זה באות ההמלצות. ההמלצות מתייחסות למשמורת ולהסדרי הראייה. התסקיר מוגש לבית המשפט, ובדרך כלל מועבר ע"י ביהמ"ש לתגובת שני הצדדים. לאחר קבלת התגובות נותן בית המשפט את החלטתו. בית המשפט אינו מחויב לקבל את המלצות פקיד הסעד, והוא גם מוסמך לקבוע דיון אליו יוזמן פקיד הסעד ואף ייחקר ע"י הצדדים.
ברוב המקרים בתי המשפט מתייחסים בכובד ראש להמלצות פקיד הסעד וסומכים באופן כללי על שיקול דעתו המקצועי.