שאלונים
בהליך אזרחי רגיל, מקובלת הפרוצדורה של הצגת שאלונים. כל צד מעביר שאלון לצד השני ובו שאלות הרלוונטיות לעניין הנדון. הצד שקיבל את השאלון מחוייב לענות עליו בתצהיר. הרעיון שעומד מאחורי עניין זה הינו פישוט ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות, ולהעמיד את המתדיינים בעמדה התחלתית שווה
גם בבית המשפט לענייני משפחה ישנה סמכות לבית המשפט להתיר לצד אחד להגיש שאלון לצד השני, ולחייב את משנהו להשיב על השאלון
רשות זו תינתן לשאלות שהן רלוונטיות לעניין הנדון ושיש בהם צורך על מנת לקדם את ההליך, ליעלו ולפשטו. השופט לא יתיר שאלות שמסרבלות את ההליך, שמטרתן לקיים "חקירה נגדית" מוקדמת, או שמטרתן לשמש בתביעות או בעניינים אחרים שבין הצדדים
צו לגילוי מסמכים
בבית משפט אזרחי רגיל, ישנו הליך פרוצדוראלי מקובל ונרחב של צו גילוי מסמכים. הכוונה שכל צד "מגלה" (היינו, מגיש רשימה) של כל המסמכים הרלוונטיים לדיון הנמצאים בידו
הוראות הצווים לגילוי מסמכים שבתקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בבית המשפט לענייני משפחה.
בבית המשפט לענייני משפחה ישנה הוראה מיוחדת הקובעת כי ישנה חובה לצרף את המסמכים לכתבי הטענות, ובאם לא עשה כן לא יוכל להגיש את המסמך כראיה מטעמו אלא ברשות בית המשפט
בתי המשפט לענייני משפחה עסקו בשאלה האם לאור העובדה שנקבע שהתקנות בעניין גילוי מסמכים אינן חלות בבית המשפט, למשפחה, אזי לא ניתן לעתור לסעד של גילוי מסמכים ספציפיים
המגמה בפסיקה הינה שגם בתי המשפט לענייני משפחה עושים שימוש בסעד של גילוי מסמכים במסגרת הסמכויות הכלליות של בית המשפט אולם השימוש מצומצם יותר מהשימוש בתיקים אזרחיים רגילים
הדבר תלוי בנסיבות כל תיק ותיק ונתון לשיקול הדעת של השופט הדן בתיק. השופט יבדוק האם המסמכים שמתבקשים אכן נדרשים לתביעה, רלוונטיים לנושא הנדון, והאם הגשתם תפשט את הדיון בתיק ותייעל אותו. אם כל התשובות לשאלות הנ"ל הינן חיוביות, הרי שגם שופט של בית המשפט לענייני משפחה, יטה ליתן צו לגילוי המסמכים