ביטול צוואה עקב טעות

//ביטול צוואה עקב טעות

ביטול צוואה עקב טעות

סעיף 30 (ב) לחוק הירושה קובע כדלקמן:
"הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות- אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי אפשר לעשות כן-בטלה הוראת הצוואה"
היינו, ישנה אפשרות לבטל צוואה או לשנותה במידה וברור שהמצווה ערך אותה מתוך טעות.
גם הוראת חוק זו מיושמת בהתאם לעקרון המנחה בדיני צוואות של כיבוד רצון המת. "אין לך אמת גדולה מזו המובעת בצוואה" (כב' השופט חשין).
נטל הראיה להוכחת הטעות הינו גבוה, ובית המשפט יעשה שימוש בסעיף זה רק אם ניתן לדעת בבירור את רצונו האמיתי של המצווה, המבחן הינו סובייקטיבי. יש להוכיח שהמצווה פעל מתוך טעות ושהחלטתו בכתיבת הצוואה נעשתה מתוך טעות זו.
חשוב לדעת כי אין מדובר בטעות בשיקול דעת של המצווה.
כן במקרה שבו אם חילקה בין שני בניה את נכסיה באופן שאחד מהם קיבל את המקרקעין והשני את מניותיה בחברה, וחלוקה זו גרמה להפליה קשה בין האחים כאשר שווי חלקו של האחד היה פי 10 מאשר השני. למרות שביהמ"ש קבע כי הפליה כה בוטה בין שני אחים, כאשר לא היה נתק בין האם לבין מי מבניה, מעלה סימני שאלה, לא התערב ולא ביטל את הצוואה שכן מצא כי האם הייתה צלולה, ונוסח הצוואה היה ברור. האם הייתה מודעת לשווי הערך הכספי של שני הנכסים, ברם השיקול שעמד בראש מעייניה היה להפריד בין האחים על מנת למנוע מריבות, ולאו דווקא השוויון ביניהם.
על כן, ולמרות שניכר שביהמ"ש חושב שהאם עשתה טעות בשיקול דעתה בחר שלא להתערב בצוואתה (ראה בע"מ 4990/12 מ.ז. נ' ח.ז.).

2017-04-18T09:25:02+00:00