ידועים בציבור הינם בני זוג אשר לא נישאו, אולם חיים יחדיו חיי משפחה במשק בית משותף.
נדרשים שני יסודות להכרה בזוג כידוע בציבור: חיי משפחה (בני זוג אשר בנו ביניהם קשר של שיתוף גורל חיים כבני זוג נשואים), וניהול משק בית משותף (כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה)
לענין הזכות למזונות של ידועה בציבור, פסק בית המשפט העליון כי אין מניעה להטיל חובת מזונות שלא על פי דיני המשפחה אלא מכוח חיובים אזרחיים, היינו מכח הסכם שבין בני הזוג, ומכוח עקרונות כלליים של תום לב.
ההסכם יכול להיות הסכם מפורש (שחתמו עליו בכתב) או הסכם "מכללא" הכוונה להסכם המבוסס על אומד דעתם של בני הזוג, וכוונתם הסובייקטיבית.
בחיוב מזונות כזה, המבוסס על הסכם, ישנה חשיבות רבה לתום הלב של הצדדים.
נפסק כי תום הלב דורש כי סיום החיים המשותפים הנעשה ביוזמת צד אחד יהיה תוך מתן תקופה סבירה לצד השני להתארגן לסיומם. המטרה הינה שלא יהיה מצב שבן הזוג "החזק" (כלכלית) "ישליך" את בן הזוג "החלש".
יצויין כי על פי העקרון הנ"ל גם גבר יכול לתבוע את האשה למזונות אם הוא הצד החלש, ואם כלכלתו היתה מוטלת על האשה.
