בית המשפט רשאי להטיל תשלום מזונות ילדים על הסבים והסבתות, והכל על פי סעיפים 4,5 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) לפיהם אדם חייב במזונות בני משפחתו לרבות נכדיו, ובתנאי שהתקיימו שלושה תנאים: שהאב אינו משלם מזונות, שלילדים אין מקור אחר למזונותיהם, ושהסבים מסוגלים לעשות כן לאחר סיפוק צרכי עצמם וילדיהם הקטינים.
על פי אותו סעיף בדיוק הגשנו תביעה של אב חולה סרטן מילדיו, כיון שאדם חייב גם במזונות הוריו (כמובן שצריכים להתקיים אותם תנאים שפורטו לעיל).
ניתן להטיל את המזונות על הסבא והסבתא במקרים שהאב אינו משלמם כדוגמא: אב שהוא אסיר
בבית הסוהר, אב חולה, אב שברח לחו"ל (כמו בפסק הדין החדש וגם במקרה שהיה לנו).
אירע מקרה של אב שברח לחו"ל והשאיר שלושה ילדים בארץ. תבענו את הוריו, והם תבעו מנגד את הורי האם. בסופו של דבר הושג הסדר לפיו שני הסבים והסבתות משלמים מזונות לילדים, אולם רק התשלום של הורי האב יופחת מחוב המזונות של האב. זהו לפי דעתנו איזון ראוי בין העובדה שמצד אחד יש לחייב את שני הסבים והסבתות משני הצדדים, ומצד שני אין זה ראוי שהורי האם ישלמו מזונות במקום האב, ושהסכומים שהם משלמים יופחתו מחוב המזונות של האב.
בעיקרון על פי החוק (סעיף 7), אם היו שניים או יותר בני אותה קירבה לזכאי, רשאי בית המשפט
לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, אולם באופן עקרוני אין הגיון בכך שרק הורי האב יחוייבו שכן
אין כאן מבחן של "אשמה", ואין הם "אשמים" בכך שבנם אינו משלם מזונות. ואכן בתי המשפט נוהגים
לחייב את הסבים והסבתות משני הצדדים, בהתאם ליכולותיהם.
המקרים בהם מוטלים מזונות על סבא וסבתא אינם רבים, ולא היו נפוצים גם בעבר. אולם נראה לנו שישנה בכל זאת מגמה של עליה בענין זה, וזאת אולי לאור העובדה שהיום הסבים והסבתות הם אנשים צעירים יותר, בעלי יכולת כלכלית גדולה יותר ממה שהיה בעבר, ועל כן יש מהיכן להיפרע מהם.