תביעת מזונות אשה נדונה לפי הדין האישי החל על הצדדים (בניגוד לדין הטרטריאלי – האזרחי). משמעות הדין האישי היא – שהדין נקבע לפי העדה הספציפית של בעל הדין, ולמעשה הדין משתנה מאדם לאדם, עפ"י השתייכותו הדתית.
הדין בתביעת "מזונות אשה" של אשה יהודיה שנשאה בנישואים דתיים לא יהיה כדין אשה לא יהודיה ולא כדין אשה יהודיה לא נשואה.
הדין האישי של אשה יהודיה הנשואה כדת משה בישראל – הוא דין תורה.
אלא שהמציאות מורכבת הרבה יותר, שכן את דין התורה ניתן לפרש בדרכים שונות, ולכן פעמים רבות פרשנות דין התורה תהיה פרשנות שונה בהתאם לערכאה בפניה מתנהל הדיון.
כאשר הדיון במזונות האשה יתנהל בפני ביה"ד הרבני- אפשרי כי הוא יפרש את דין התורה בדרך שונה מאשר דין התורה היה מתפרש אילו הדיון מתנהל בפני ביהמ"ש לעניני משפחה.
כך שיש משמעות רבה לא רק לדין החל, אלא בפני איזו ערכאה מתדיינים ואיזה ערכאה תפרש את הדין החל על הצדדים.
יודגש; אומנם בדרך כלל לאשה תהיה עדיפות שנושא מזונותיה ידון בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, אך ישנם מקרים אחרים בהם העדיפות תהיה דווקא להתדיין בפני ביה"ד הרבני – הכל תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון- ולכן יש להתייעץ עם עורך דין ולהחליט מראש להיכן להגיש את תביעות המזונות.
דוגמא נפוצה: כאשר האשה מתגוררת בדירה המשותפת וחפצה בשלום בית, אזי בביה"ד הרבני ניתן לעתור לסעדים שונים במסגרת "מדור ספציפי", להגנת מגוריה בדירה ולמניעת מכירתה. זכותה של האשה למדור (ובכללם "מדור שקט ושלו" או מדור "ספציפי", היינו דווקא בדירת המגורים המשותפת) הינה חלק מזכותה הכללית למזונות.
זכותה של אשה למזונות מבעלה (מזונות אשה להבדיל ממזונות ילדים) הינה עד הגירושין ולא לאחר מכן.
לתיאום פגישת ייעוץ בנושא מזונות אישה חייגו אלינו 03-6361775