בני זוג רבים סוברים כי דרך המלך היא לכתוב צוואה הדדית בה כל אחד מוריש את רכושו לשני ולאחר מכן למי שקבעו ביניהם. אבל לצערי אין הבנה מספקת של הבעייתיות הקשה בצוואה הדדית ולכך שהיא אינה מתאימה לכל מקרה. מהי צוואה הדדית? צוואה הדדית מתבססת על הסתמכות. שני בני הזוג סומכים אחד על השני שהצוואה
אנו נמצאים בימים טרופים שלא היו כמותם. אירועי הטבח של 7 לאוקטובר, והמלחמה שפרצה בעקבותיהם המחישו לנו עד כמה החיים ארעיים וקצרים ועד כמה לא ניתן לדעת מה יהיה מחר. חייל שיוצא לקרב יודע היטב שהוא מסכן את חייו. האם נכון במצב כזה לכתוב צוואה? איני מתייחסת במאמר זה לענין הפסיכולוגי. ברור שלבקש מחייל
20.7.23 | מאת: עו"ד צפית דיבון-קצובר הצעת החוק שהונחה השבוע על שולחן הכנסת ולפיה לבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בנושא מזונות ילדים גרמה לסערה. נכתבו פוסטים רבים ותגובות על ידי נשים ברשתות החברתיות שתוהות איך שוב הדתיים החשוכים מתעלמים מזכויות הנשים. שבמהותן מרב מיכאלי פרסמה ביקורת ובה ביקשה: "שתקום האישה שחושבת שהחוק הזה
ושוב אנחנו בסגר ושוב זה זמן מבחן לנישואים שלנו וזה הזמן לבדוק ולבחון האם באמת טוב לנו ביחד? האם יש לנו בסיס משותף איתן? או אולי חלילה הפוך. ואם התשובה היא שלילית אז צריך לעבור לשלב הבא האם יש רצון לתקן? האם יש אפשרות לתקן? אם כן – זה לגמרי הזמן. אם לא – אז
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי – קבע כי בסכסוך שבין בני זוג, דירה הרשומה על שם שניהם בחלקים שווים תחולק כלהלן: האישה תקבל 65% מהדירה והאיש 35%. לכאורה מדובר בחוסר שוויון "שזועק לשמיים". מכיוון שאין מדובר במקרה ספציפי אלא במגמה במשפט הישראלי (ומכיוון שאני ייצגתי את האישה) אני מתכוון בשורות הבאות להסביר בקצרה
לאחר דיונים משפטיים של 16 שנים, הכריע בג"צ: לאשה מגיע חצי מן הדירה. בג"צ ביטל פסק דין של בית הדין האזורי בת"א ושל בית הדין הרבני הגדול, לאור כך שלא הוחלו בהם ההלכות בנושא חזקת השיתוף. בניגוד למנהגו של בג"צ שלא להתערב בהחלטות בית הדין הרבני, הרי שראה לסטות ולהתערב, מקום שבו בית הדין הרבני
הסכם ממון נועד להסדיר את כל הקשור בהיבטים הממוניים/הרכושיים של הצדדים, למקרה של פקיעת הנישואין (גירושין, פטירה), ובאופן עקרוני הסכם ממון צופה פני עתיד ונועד למנוע מחלוקות עתידיות בכל הקשור למערכת היחסים הרכושית בין בני הזוג, וכאשר הסכם ממון נערך לקראת ה גירושין, מטרתו לבטא את ההסדר הרכושי אליו מגיעים הצדדים עם "הפרדת החבילה". ניתן
באופן רגיל, דירת המגורים נרכשת ע"י שני בני הזוג, בסמוך או לאחר נישואיהם, ממומנת ממקורות כספיים של שני בני הזוג (לרבות: חסכונות, עזרה מהמשפחות, משכנתא), ונרשמת בלשכת רישום המקרקעין ע"ש שניהם. במקרים כאלו אין מחלוקת לגבי שיתוף שני בני הזוג בדירה. הבעיה הינה לגבי דירת מגורים שנרכשה ע"י אחד מבני הזוג טרם הנישואין ונרשמה
על פי חוק הירושה , (סעיף 28) הצוואה הינה מעשה אישי ונעשית ע"י המצווה עצמו. כתוצאה מכך, הוראת צוואה התלויה באדם אחר (שאינו המצווה) – בטלה. היינו; המוריש בעצמו צריך לקבוע בצוואתו מי יהיו הזוכים בעזבונו, ומה החלק היחסי בו יזכה כל אחד מהם ואינו יכול להטיל על אדם אחר לקבוע זאת. לכלל זה
