לא בכל מקרה בו יתברר כי נתגלו פגמים ב צוואה יורה ביהמ"ש בהכרח על ביטולה. כידוע, הכלל המנחה הוא כי: "מצווה לקיים דברי המת". על כן, ככלל בית המשפט יטה לכבד את רצונו של המנוח ויימנע מביטול/שינוי של צוואתו. ואולם, במקרים מסוימים מתגלים פגמים בצוואה אשר עלולים להביא לתוצאה הקשה של ביטול הצוואה (כגון במקרה
ישנם מספר סוגים של צוואות המפורטים בחוק הירושה. צוואה בכתב יד- בניגוד לדעה הרווחת, ניתן לערוך צוואה מחייבת שתהיה כתובה כולה בכתב ידו של המצווה. סוג זה של צוואה הוסדר במסגרת סעיף 19 לחוק הירושה :" צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תשא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו. " שלושת המרכיבים: צוואה כתובה
סעיף 30 (ב) לחוק הירושה קובע כדלקמן: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות- אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי אפשר לעשות כן-בטלה הוראת הצוואה" היינו, ישנה אפשרות לבטל צוואה או לשנותה במידה וברור שהמצווה ערך אותה מתוך טעות. גם הוראת
ישנן מספר דרכים לתקוף צוואה , ואחת מהם הינה על פי סעיף 30 (א) לחוק הירושה הקובע כי "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה". קיימת חזקה של השפעה בלתי הוגנת כאשר קיימת תלות של המצווה בזולתו שהיא מקיפה ויסודית עד כדי כך שנשלל רצונו החופשי והבלתי
בית המשפט רשאי להטיל תשלום מזונות ילדים על הסבים והסבתות, והכל על פי סעיפים 4,5 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) לפיהם אדם חייב במזונות בני משפחתו לרבות נכדיו, ובתנאי שהתקיימו שלושה תנאים: שהאב אינו משלם מזונות, שלילדים אין מקור אחר למזונותיהם, ושהסבים מסוגלים לעשות כן לאחר סיפוק צרכי עצמם וילדיהם הקטינים. על פי אותו סעיף
תביעת מזונות מוגשת על ידי האשה בשמה ו/או עבור הילדים. בתביעת המזונות יש לפרט מהי עילת התביעה, מהי הכנסת האשה (אף אם מדובר בתביעה למזונות ילדים בלבד), מהי הכנסת הבעל, באיזה רמת חיים הורגלו בני המשפחה לחיות, ומהם הוצאות התובעים, לרבות הוצאות מדור (שכר דירה, משכנתא) ואחזקת מדור (ארנונה, חשמל, טלפון, גז, וועד בית,
על פי החוק הקיים במדינת ישראל (חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 להלן: "החוק) אדם חייב במזונות אשתו וילדיו על פי הדין האישי החל עליו. הדין האישי החל על יהודים הינו הדין הדתי (דין תורה), ועקרונות קביעת המזונות על פי הדין האישי כבר הורחבו במאמרים אחרים באתר. אדם שלא חייב במזונות בן
ביום 20.1.10 פורסם פסק דין חדשני של כב' השופט פאול שטרק, המכהן כשופט בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן. בפסק דין זה, תמ"ש 34320/06, נדונה (בין השאר) תביעת מזונות עבור קטין. באותו מקרה, האב טען כי הוא מובטל, ומקבל דמי אבטלה בסך 3,000 ₪ לחודש בלבד. לטענתו המשפחה התקיימה כל השנים ממתנות כספיות של אביו
כפי שפורט במאמרים אחרים באתר, העוסקים במזונות, הדין החל בענייני מזונות במדינת ישראל, הוא הדין העברי. על פי הדין העברי, אב חייב במזונות ילדיו. אולם על פי הדין העברי ניתן לצמצם או לגרוע את חובת המזונות לילד כאשר מדובר בילד מורד המסרב לקיים קשר עם אביו. בענין זה התפתחו בפסיקה הכללים הבאים: במקרים בהם
על פי החוק, אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הדין האישי החל עליו. הדין האישי החל על יהודים הוא דין תורה. אין קשר בין חובת הבעל למזונות אשתו, לבין חובתו למזונות ילדים . החיוב למזונות הילדים הוא מתוקף האבהות ולא מתוקף הנישואין. הדין העברי מחלק את החיוב ל-4 קבוצות גיל: קטני קטנים –