ידועים בציבור הינם בני זוג אשר לא נישאו, אולם חיים יחדיו חיי משפחה במשק בית משותף. נדרשים שני יסודות להכרה בזוג כידוע בציבור: חיי משפחה (בני זוג אשר בנו ביניהם קשר של שיתוף גורל חיים כבני זוג נשואים), וניהול משק בית משותף (כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה) לענין
הליך גירושין משפטי לוקח זמן רב , לכן כשאם תובעת מזונות עבורה ו/או עבור ילדיה, עד שינתן פסק דין, הם עלולים כבר למות ברעב... לכן לגבי תביעת מזונות נקבע סעד זמני מיוחד לפיו ניתן לפסוק, כבר בתחילת ההליך, מזונות זמניים אשר יהיו תקפים עד למתן פסק דין. כל זאת על מנת שלאשה וילדים התובעים
הפרקטיקה הנהוגה הינה שהמזונות (גם מזונות ילדים) משולמים לידי האם (בהנחה שהיא המשמורנית ומגדלת את הילדים). האב משלם את המזונות בכל חודש בתאריך שהוסכם/שנפסק ע"י ביהמ"ש (בד"כ בתחילת החודש). התשלום הינו בכל דרך שיבחר האב (שיק, מזומן, הוראת קבע) בכל חודש עבור אותו חודש, מראש. סכום המזונות צמוד למדד (על מנת לשמור על ערכו)
על פי החוק חיוב האב במזונות בנו הינו כל עוד הוא קטין. על פי ההגדרות, קטין הינו אדם שלא מלאו לו 18 שנה. הפרקטיקה הנהוגה בפסיקה הינה שמזונות לקטינים נפסקים עד הגיעם לגיל 18 או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר. לגבי ילד מעל גיל 18, החיוב הינו על פי סעיפים 4,5 לחוק לתיקון
תביעת מזונות אשה נדונה לפי הדין האישי החל על הצדדים (בניגוד לדין הטרטריאלי - האזרחי). משמעות הדין האישי היא - שהדין נקבע לפי העדה הספציפית של בעל הדין, ולמעשה הדין משתנה מאדם לאדם, עפ"י השתייכותו הדתית. הדין בתביעת "מזונות אשה" של אשה יהודיה שנשאה בנישואים דתיים לא יהיה כדין אשה לא יהודיה ולא כדין
בניגוד לנושאים אחרים, בהם פסק דין שניתן הינו סופי, ולא ניתן "לפתוח מחדש" ענין שכבר ניתן בו פסק דין, הרי שבענייני מזונות פסק הדין הוא לעולם אינו "סופי", באופן זה שניתן לבקש שינויו. כל זאת מתוך הבנה שפסק דין ל מזונות הינו פסק דין שיכול לחול במשך שנים רבות (עד הגיע הילדים לגיל 18),
במקרה בו חיוב מזונות שנקבע במסגרת החלטה או פסק דין של בית המשפט או בית הדין הרבני אינו משולם, רשאית הזוכה לעשות גביית מזונות דרך הוצאה לפועל. אלא, שבמקרים רבים נפתח תיק הוצל"פ מבלי שקיים חוב כלשהו ו/או תוך "ניפוח" החוב המקורי לסכומים גבוהים בהרבה. במצב כזה פתוחה בפני החייב הדרך להגיש בקשה בטענת
האם אינה מוסרת את הילדים להסדרי שהות, האב אינו מגיע לקחת את הילדים להסדרי שהות , מה עושים? לאחר גירושין או פירוד ממשיך האב להיות בקשר עם ילדיו לפי הסדרי שהות שנקבעו בינו ובין גרושתו. במשפחות רבות ישנה הבנה בין ההורים והסדרי השהות מתקיימים באופן מסודר ומוסכם ללא כל בעיה. אולם במשפחות רבות אחרות
בגירושין לעיתים כאשר ישנה מחלוקת משמעותית בנושא משמורת והסדרי שהות, וכאשר לצד אחד יש טענות משמעותיות לגבי משנהו, יפנה השופט את שני ההורים לבדיקת מסוגלות הורית. בדיקת מסוגלות הורית הינה בדיקה מקיפה הנערכת ע"י מכונים או פסיכולוגים מומחים וכוללת מבחני אישיות, בדיקות פסיכולוגיות, שיחות עם ההורים, בדיקות אינטראקציה עם הילדים ועוד. בדיקות מסוגלות הורית
במלחמות גירושין אין גבולות לרעיונות של המתגרשים כיצד לפגוע בשני, כיצד להעלים ממנו עוד שקל אחד, כיצד להפחית את סכום המזונות, וכיצד להעלים רכוש וכספים. להלן פירוט חלק מה"טריקים" השונים לצורך הברחת רכוש וכספים מהצד השני וכיצד להגיע למזונות נמוכים. נושה פיקטיבי אנחנו מייצגים אשה שגרה בדירה המשותפת עם שלושת ילדיה. הבעל עזב זה