מזונות ילדים

על פי החוק, אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הדין האישי החל עליו. הדין האישי החל על יהודים הוא דין תורה. אין קשר בין חובת הבעל למזונות אשתו, לבין חובתו למזונות ילדים . החיוב למזונות הילדים הוא מתוקף האבהות ולא מתוקף הנישואין.
הדין העברי מחלק את החיוב ל-4 קבוצות גיל:
קטני קטנים – עד גיל 6
גיל 6 עד גיל 15
גיל 15 עד 18.

כיום ולאור פסיקת בית המשפט העליון – אין הבדל בין הקבוצה השניה והשלישית ולגבי ילדים מעל גיל 6 חיוב במזונותיהם הוא מדין צדקה וחל על שני ההורים על פי השתכרותם והכנסותיהם, עד גיל 6 – חיוב אבסולוטי בצרכים הכרחיים על האב.

ילד מעל גיל 18 – על פי הפסיקה הנוהגת היום גם ילד שבגר זכאי למזונות מסויימים מאביו למשך תקופת גיוסו לצה"ל, בגובה שליש מסכום המזונות אותו קיבל כשהיה קטין.