כאשר ההורים מתגרשים או חיים בנפרד, וכיון שאי אפשר לחצות ילד לשניים או להפריד בין אחים, נוצר מצב שהילדים חיים ומתגוררים אצל אחד ההורים, ומתראים עם ההורה השני על פי הסדרי שהות, לעיתים במשמורת משותפת בחלוקת זמן בין שני ההורים.

מהם הסדרי שהות מקובלים?
בהסדרי שהות לא אמורים להיות כללים. מה שמוסכם בין ההורים ולטובת ילדיהם, הוא טוב ומקובל. אלא שבהעדר הסכמה על בית המשפט לפסוק ולהחליט. להלן מספר כללים הנהוגים בבתי המשפט כאשר הם פוסקים בענין הסדרי השהות.

הסדרי השהות המקובלים (במקרים שאין משמורת משותפת) הינם פעמיים בשבוע (עם או בלי לינה), כל שבת שניה לסירוגין ומחצית חופשות וחגים (הכוונה לחופשות בית הספר).
הסדרי שהות של חגים גוברים על הסדרי השהות הרגילים (כך שאם ביום מסוים הילד אמור להיות אצל האב, אולם באותו יום חל חג בו הוא אמור להיות אצל האם, הסדרי החג גוברים והוא יהיה אצל האם).
על כל שינוי בהסדרי השהות, צריך להודיע מראש ולקבל הסכמת הצד השני. כמובן שיש להיות גמישים בענין זה, מפני שזה אך טבעי, שלכל אחד מההורים יקרה מצב בו הסדרי שהות מסויימים אינם נוחים לו והוא יבקש לשנותם.
הסדרי השהות בקיץ חלים לאחר זמן הקייטנות. כאשר הילדים בקיטנה ממשיכים לחול הסדרי השהות הרגילים, וביתרת החופשה מתחלקים ההורים.
גם אם הילדים שוהים אצל האב במשך מספר שבועות בתקופת הקיץ, אין הוא יכול להפחית את סכום המזונות החודשי המשולם לאם.
הסדרי השהות בקיץ הינם לסירוגין, היינו האב לא לוקח הילדים לחודש מלא, אלא שבועיים-שבועיים, או שבוע-שבוע.
האב אחראי לקחת את הילדים להסדרי השהות ולהחזירם לביתם לאחר סיום הסדרי השהות.
כפי שצוין לעיל, אלו כללים נהוגים (לא מחוייבים) וכמובן יכולים להשתנות לפי עניינה של כל משפחה, ולפי המלצות פקידת הסעד המטפלת. כללים אלו יקלו עליכם להבין מה נהוג ומקובל, ומה באופן כללי מצפה לכם.
ישנם מקרים בהם נקבעת משמורת משותפת. הכוונה היא שהילדים מתגוררים אצל שני ההורים
(באופן שמחצית השבוע אצל הורה אחד, ומחצית אצל הורה שני, על פי חלוקה כפי שיסכימו ההורים), ושני ההורים משמורנים שלהם.

כמובן שככל שתהיה תקשורת טובה יותר בין ההורים ושיתוף פעולה ביניהם כך יוכלו לגדל את ילדיהם בצורה טובה ובריאה.