צוואות ועזבונות2017-12-31T10:43:11+00:00

צוואות ועזבונות

כאשר מת אדם, עובר עזבונו ליורשיו. העיזבון כולל את זכויות המוריש כפי שהיו לו בזמן פטירתו, ישנם שני מסלולים של הנחלת עיזבון:
צוואה , וירושה על פי דין.

צוואה: כאשר המוריש משאיר צוואה בה הוא מביע את רצונו כיצד לחלק את רכושו.

ארבע צורות של צוואה: צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות, וצוואת שכיב מרע. הכלל והעיקרון המנחה את בית המשפט הוא כי "מצווה לקיים את דברי המת", היינו לעשות הכל כדי שרצונו של המצווה יתקיים ויבוצע.

ירושה על פי דין: כאשר המוריש אינו משאיר צוואה, היורשים נקבעים על פי הוראות חוק הירושה. היורשים על פי החוק הינם: בן זוגו של המוריש, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

בן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, וכן מחצית משאר העיזבון (אם ישנם ילדים או נכדים או הורים), או שני שליש מהעיזבון (אם אין ילדים/ נכדים/הורים, אולם יש אחים, אחיינים או סבא וסבתא), או את כל העיזבון (אם המוריש לא השאיר מי מהיורשים הנ"ל).

ילדי המוריש יורשים בחלקים שווים, ואם מת אחד מילדיו לפניו והשאיר ילדים, הם יורשים במקומו.
לפני חלוקת העיזבון יורש על פי דין יכול להסתלק מחלקו מהעיזבון (לוותר על חלקו) אך ורק לטובת בן זוג, ילדו או אחיו של המוריש, ואז רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה.

לאחר חלוקת העיזבון, כאשר כל יורש קיבל את חלקו, הוא יכול לעשות בחלק זה כרצונו, להעביר למכור או לתת בכל דרך שהיא למי שיחפוץ.

לכל תחומי ההתמחות