גישור הוא אחד הכלים המרכזיים והנפוצים כיום ליישוב סכסוכים, והוא רווח כמעט בכל תחומי המשפט – לרבות בתחום דיני המשפחה והגירושין. מדובר בהליך שמטרתו לאפשר לבני זוג המצויים בסכסוך להגיע להסכמות מחוץ לכותלי ביהמ"ש, תוך ניסיון לצמצם את המאבק המשפטי, את הפגיעה הרגשית ואת העלויות הכרוכות בהליך.

ניתן לפנות להליך גישור בכל שלב של הסכסוך: טרם הגשת תביעות, לאחר פתיחת הליכים משפטיים, במהלכה של התדיינות בבית המשפט ואף לאחריה. במקרים רבים גם בית המשפט עצמו יעודד את הצדדים לפנות לגישור, מתוך תפיסה שלפיה הסכמה עדיפה, ככל שניתן, על פני הכרעה שיפוטית שמתקבלת בכפייה ולעיתים מותירה צד אחד לפחות מתוסכל ומאוכזב.

העיקרון העומד בבסיס הליך הגישור הוא מעורבות של צד שלישי ניטרלי – מגשר, שהוא לרוב עורך דין, שופט בדימוס או גורם מקצועי אחר המוסמך לכך, המסייע לצדדים לנהל משא ומתן ענייני ולהגיע להסכמות שמקובלות על שניהם. בשונה מהליך שיפוטי, שבו השופט מכריע בסכסוך על פי הדין והראיות, הגישור מאפשר לצדדים גמישות רחבה יותר, יצירת פתרונות מותאמים אישית ולעיתים גם שמירה טובה יותר על מערכת יחסים עתידית, במיוחד כאשר קיימים ילדים משותפים.

למגשר עצמו אין סמכויות שיפוטיות. הוא אינו מחליט עבור הצדדים, אינו פוסק ואינו כופה עליהם להגיע להסכמות כלשהן. הפנייה לגישור והמשך ניהולו מבוססים על רצון חופשי של שני הצדדים. בכל שלב רשאי כל אחד מהם להפסיק את ההליך, ואם המגשר אינו מצליח לגשר על הפערים ההליך מסתיים, והצדדים רשאים לשוב ולהמשיך בהליך המשפטי מאותה נקודה שבה הופסק.

אחד המאפיינים המרכזיים והחשובים של הליך הגישור הוא החיסיון. כל הנאמר במסגרת הגישור חסוי ואינו ניתן להצגה בפני בית המשפט. המגשר לא יוזמן להעיד, לא ימסור דו"ח מהותי על תוכן ההליך, ולא ייצג לאחר מכן מי מהצדדים. החיסיון נועד לאפשר לצדדים לנהל שיח פתוח, כן ובלתי אמצעי, מבלי לחשוש שדבריהם ישמשו נגדם בהמשך הדרך המשפטית.

הליך הגישור יכול להתנהל בנוכחות עורכי הדין של הצדדים או בלעדיהם, בהתאם לרצון הצדדים ולהמלצת המגשר. גם כאשר הגישור מתקיים ללא עורכי דין, חשוב להבין כי כל הסכם שמתגבש בסופו של דבר חייב להיבחן בקפידה ולהיות מאושר על ידי ערכאה שיפוטית, על מנת שיקבל תוקף של פסק דין.

מבחינה כלכלית, גישור אינו הליך חינמי, אך ברוב המקרים עלותו נמוכה משמעותית מניהול הליך משפטי מלא, הכולל תביעות, דיונים, חקירות והחלטות ביניים. מעבר לעלות הכספית, ישנם גם חיסכון בזמן ובהתשה רגשית – מרכיב משמעותי במיוחד בהליכי גירושין.

עם זאת, חשוב להציג תמונה מלאה ולא "ורודה" בלבד. גישור אינו מתאים לכל מקרה. הצלחתו תלויה במידה רבה בתום הלב של הצדדים ובנכונותם האמיתית להגיע להסכמות. במצבים שבהם קיימים פערי כוחות משמעותיים, אלימות (פיזית או כלכלית), חוסר שקיפות, או ניסיון של אחד הצדדים למשוך זמן, להעלים רכוש או להקפיא הליכים – הליך הגישור עלול להפוך לכלי שנעשה בו שימוש לרעה.

לפיכך, פנייה לגישור מחייבת זהירות, ליווי מקצועי מתאים ובחינה אמיתית של נסיבות המקרה. כאשר שני הצדדים מגיעים להליך מתוך רצון כן לסיים את הסכסוך בהסכמה – גישור יכול להיות פתרון יעיל, מכבד וחכם. אך כאשר התנאים לכך אינם מתקיימים, לעיתים אין מנוס מניהול ההליך במסגרת משפטית מלאה, תוך הגנה על הזכויות והאינטרסים של כל אחד מהצדדים.