גירושין הם מהאירועים המטלטלים ביותר בחיי משפחה. בעוד שההליך נתפס לעיתים כמאבק בין בני הזוג, בפועל מי שנמצאים במרכז, גם אם אינם יוזמים אותו, הם הילדים.
ילדים חווים את הגירושין לא רק כשינוי טכני של מקום מגורים או שגרת חיים, אלא כערעור של תחושת הביטחון, היציבות והוודאות. הם נחשפים למתח בין ההורים, לוויכוחים, לפרידה עצמה, ולעיתים גם למציאות חדשה של בני זוג חדשים, בתים נפרדים והסדרי שהות מורכבים.
מדובר בהתמודדות רגשית לא פשוטה, לעיתים כזו שילדים אינם יודעים לבטא במילים.
הילדים וההליך המשפטי – מעורבים אך לא נוכחים
על אף שהילדים מושפעים ישירות מהגירושין, ההליך המשפטי עצמו מתנהל בשמם אך בלעדיהם.
למשל: תביעת מזונות ילדים
תביעת מזונות ילדים מוגשת בדרך כלל על ידי האם (או האב, לפי העניין) כאפוטרופוס טבעי של הקטינים.
הילדים עצמם אינם אמורים להגיע למשרד עורכי הדין, אינם מתייצבים בבית המשפט ואינם מעורבים בניהול ההליך. המזונות נפסקים לטובתם, אך משולמים לידי ההורה שאחראי לדאוג לצורכיהם היומיומיים.
למשל: תביעות משמורת והסדרי שהות
גם כאן, ההליך מתנהל בין ההורים, כאשר השיקול המרכזי שמנחה את בית המשפט הוא טובת הילדים. ברוב המוחלט של המקרים הילדים אינם מעידים בבית המשפט, לא נחקרים ולא "נדרשים לבחור צד".
במקרים המתאימים, בית המשפט ממנה פקידת סעד (עו״ס לסדרי דין), אשר נפגשת עם ההורים ולעיתים גם עם הילדים, ומגישה המלצות מקצועיות לבית המשפט.
האחריות ההורית – גם בתוך סכסוך
העובדה שהילדים אינם צד פורמלי להליכים אינה מפחיתה כהוא זה מהאחריות המוטלת על ההורים. לצערנו, לא כל ההורים מצליחים להפריד בין הסכסוך הזוגי לבין ההורות, ולעיתים הילדים "נסחפים" לתוך המאבק, במודע או שלא במודע.
הורים שפועלים נכון:
- משתדלים להרחיק את ילדיהם מהקונפליקט
- מודיעים על הפרידה יחד, בשיחה מסודרת, ולעיתים בליווי איש מקצוע
- מדגישים בפני הילדים כי הגירושין אינם אשמתם
- מבהירים כי שני ההורים יישארו נוכחים, אוהבים ומעורבים בחייהם
חשוב להבין: ילדים רבים נוטים להאשים את עצמם בפרידת הוריהם, גם כאשר אין לכך כל בסיס. אמירה ברורה, חוזרת ועקבית, שהגירושין אינם באשמתם, היא קריטית.
מה אסור לעשות ומה הנזק שעלול להיגרם
המשפט והפסיקה רואים בחומרה מצבים שבהם הורה מדבר סרה בהורה השני בפני הילדים, מסית, מרמז או מערער את דמותו ההורית של ההורה האחר, ונע או מסכל הסדרי שהות או מערב את הילדים רגשית בסכסוך, עד כדי "היפוך תפקידים", כאשר הילד הופך למקור תמיכה רגשית עבור ההורה.
בכל אחד מהמקרים הללו, הנפגעים העיקריים הם הילדים. הפגיעה עלולה להיות עמוקה וארוכת טווח, רגשית, נפשית ולעיתים גם התנהגותית.
חשוב לזכור את העיקר – הילדים לא בחרו בגירושין. הם לא יזמו אותם, ולא אחראים להם. דווקא משום כך, האחריות של ההורים, גם בתוך הליך טעון, כואב ולעיתים כעוס, היא לעשות כל שניתן כדי לצמצם את הפגיעה ולהעניק לילדים תחושת יציבות, אהבה וביטחון.
במקרים רבים כדאי להיעזר בפסיכולוג ילדים או איש מקצוע טיפולי בתקופת הגירושין, לא כסימן לחולשה, אלא כביטוי לאחריות הורית.